היום הוא יום הזיכרון לשואה ולגבורה. אירועי השואה הם אחד מהאירועים הקשים שחווה העם היהודי, אירועים בהם נספו 6 מיליון יהודים, אירועים שהכחידו קהילות שלמות והובילו לסבל של דורות. על יהדות יוון כתבתי בעבר, בפוסט זה אצרף תיעוד של ניצולי שואה מהקהילה היהודית ביוון ואכתוב על האנטישמיות שקיימת ביוון כיום.
יהדות יוון הייתה אחת מהקהילות היהודיות העתיקות בעולם. ביוון היו כ-77,000 יהודים לפני מלחמת העולם השנייה שיהודי סלוניקי הייתה הגדולה מכל הקהילות. יהודים רבים היו אמידים ועסקו במסחר ותעשייה. לאחר כיבוש יוון על ידי האיטלקים בסיוע של הגרמנים, נשללו בהדרגה כל זכויותיהם של היהודים והוטלו עליהם עבודות כפייה. בהמשך נשלחו אל מחנות ההשמדה. כ55,000 מיהודי יוון נספו בשואה.
סיפורו של חיים רפאל, ניצול קהילת יהודי סלוניקי
תיעוד של ניצולת השואה ארטמיס מירון
הכניסה של הגרמנים ליוון - תיעוד של עובדיה ברוך
תיעוד של חיים רפאל - על הגירוש מסלוניקי אל אושוויץ
סיפורה של נטה אוסמו גטניו
יש אנשים שלא מבינים עד כמה גדולה החשיבות לתיעוד והנצחה של האירועים. המשבר הכלכלי הוביל לעלייה בפשיעה ובאלימות וגם בשנאה ובאנטישמיות. לאנשים אין עבודה ואין מה לאכול, הבנקים קורסים ואנשים מחפשים להילחם ולהאשים. ההסתה מתחילה וקבוצות שנאה מתחילות לקום. מפלגות חדשות כמו "שחר מוזהב" סוחפות גל חדש של אנטישמיות ומטילות את הבעיות הכלכליות באנשים החלשים, אלו הם "הזרים", היהודים, המהגרים וכל השאר. החיפוש אחר התקווה מכניס באנשים את השנאה, זה גורם להם פסיכולוגית להאמין שזה יהיה הפיתרון לכל בעיותיהם. לכן, יש חשיבות רבה לתיעוד וזיכרון, זו סוג של מלחמה פסיכולוגית באנטישמיות שקיימת בעולם.