יוסי אהרון

התגובות שלי בפורום

מוצגות 15 תגובות – 151 עד 165 (מתוך 439 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • בתגובה ל: דיסק חדש ל oikonomopoulos #9665
    יוסי אהרון
    מנהל בפורום

    שלום מומו,
    הנה השיר "To Mavro Xroma" (שפירושו: "הצבע השחור") מתוך האלבום "Katatisi Psixi" של הזמר ניקוס איקונומופולוס:

    בתגובה ל: מילון יווני עברי או תרגומון יווני #9658
    יוסי אהרון
    מנהל בפורום

    שלום שרית,
    בקרוב תצא לאור חוברת ללימוד השפה היוונית שתכלול פרקי לימוד נרחבים החל מאותיות האלפבית,
    מילון יווני-עברי נרחב ומשפטים שימושיים שמחולקים לקטגוריות על פי נושאים. לחוברת תצורף תוכנת מחשב.
    פרטים נוספים בקרוב.

    בתגובה ל: בקשה לתרגום השיר pikers של גליקריה #9627
    יוסי אהרון
    מנהל בפורום

    שלום מומו, לבקשתך כתבתי באנגלויוונית את מילות השיר "Pikres" של הזמרת גליקריה:
    את מילות השיר כתב לפטריס פאפאדופולוס והלחין כריסטוס ניקולופולוס. שיר מאוד יפה.

    Pikres kai berdemata
    ki ola gyro psemata
    ki apo tin agapi maxairies stin plati
    pikres kai mono pikres

    Savvato stous dromous sto kynigito
    kyriaki m''agrypnia ki anafilito
    stin psyxi mou skyvo, skyvo kai metro
    pikres kai mono pikres

    Pikres ein'' oi filoi mou
    pikra mes sta xeili mou
    panta prodosies kai ypokrisies
    pikres kai mono pikres

    נכתב על ידי יוסי אהרון :: http://www.greek.co.il :: כל הזכויות שמורות לאתר העולם היווני ©

    בתגובה ל: שאלות ליוסי על רמבטיקו #9655
    יוסי אהרון
    מנהל בפורום

    שלום למני ולשרית,
    אני שמח מאוד לשמוע שאהבתם את הסרט שהזמנתם מאיתנו.
    אענה לשאלותיו של מני כהן על פי הסדר אותו שאל את השאלות:

    1. לפני שאענה על השאלה הראשונה, אסביר מה זה רבטיקו ומה הדברים שעומדים מאחורי המילה. שמתי לב שרבים מהאנשים לא מבינים באמת מה הפירוש של המילה, הם חושבים שזה רק סגנון מוסיקה אבל זה כלל לא. זו מילה מורכבת שכוללת ומתארת תרבות ותקופה, אוכל להגיד בקצרה שזו תרבות שהתפתחה אצל היוונים עקב קשיים ובין היתר המוסיקה שימשה כדרך הבעה ומחאה. היו מספר גורמים שהשפיעו על התפתחותה כגון: ההגירה ותוצאותיה, עוני, סמים וקשיים נוספים שהיו ליוונים באותה התקופה. יש אנשים שאומרים "הלוואי והיה רבטיקו של פעם", כשאני שומע את זה אני מגחך בליבי כי זה הדבר האחרון לו צריכים לאחל. חשוב להבין שלא מדובר רק בכיף והנאה ורוב השירים לא באו במטרה לבדר. הם באו במטרה להביע את חיי היום יום. לרוב חיים קשים ועצובים, ולעיתים גם שמחה אבל באופן מועט וגם אם כן, אין בה הנאה. לא מנגנים ושרים "בשביל הכיף". זו חלק מהדברים במוסיקה של תרבות הרבטיקו. וזו תרבות הרבטיקו שאני מכיר ואליה נחשפתי.
    עכשיו, לשאלתך, האם יש מקומות ביוון שבהם מנגנים רבטיקו?
    זו שאלה מורכבת. תלוי מה הכוונה במילה "רבטיקו". שירים ומוסיקה שהיו שרים בתקופה?
    כן, אפשר למצוא מועדונים ביוון ואנשים שעדיין שרים את השירים ומנגנים בכלים מסורתיים.
    2. למה כבר לא מלחינים/כותבים שירים בסגנון "הישן" של סטליוס קזנגידיס?
    השירים שאתה מדבר עליהם הם התפתחות של מוזיקת הרבטיקו.
    וגם כאן קשה לי להסביר כי זו לא רק שפה ומקצב כפי שכולם חושבים, מדובר בתרבות שלמה. לא לומדים את זה ביום. צריכים לגדול בזה כדי להבין.
    אם כוונתך ספציפית לשירים במקצב זבקיקו אז יש בשפע ובכל יום נכתב שיר חדש, לא חסר.
    3. "האם אתה יודע את הסגנון הישן של הרבטיקו ומכיר שירים ישנים?"
    כמובן! האמת היא שכל מה שלמדתי התבסס על תרבות הרבטיקו והמורה היה מאוד מסורתי. אני מכיר ולמדתי את רוב השירים (גם שירים מאוד ישנים שכלל לא מוכרים). כיום אני וחברים יוונים בעיקר מיוון שרים, מנגנים, כותבים ומלחינים שירים שמתבססים על תרבות הרבטיקו. רק שבשירים שלנו אנחנו שרים על קשיים בחיים שלנו והם קשיים אחרים מאלה שהיו ליוונים באותה העת. על זה אספר וארחיב בפעם אחרת.
    4. "שמתי לב שבסרט הבוזוקי שונה, מה ההבדל בין הבוזוקי הרגיל לזה?
    אתה יודע לנגן על כל הסוגים?"

    אני לא יודע ספציפית לאיזה בוזוקי אתה מתכוון אבל קיימים שני סוגים של בוזוקים:
    בוזוקי ארבעה מיתרים (זה שאנחנו מכירים היום) ובוזוקי שלושה מיתרים (ששימש ברבטיקו ככלי נגינה מסורתי).
    לשאלתך, כן, אני יודע לנגן גם בבוזוקי שלושה מיתרים.
    5. "כל אחד יודע לנגן בסגנון שלו בבוזוקי? או שכולם יודעים ויכולים כל סגנון?"
    לכל נגן בוזוקי מקצועי צריכה להיות את היכולת לנגן כל סגנון מוזיקלי. אבל כל אחד מכיר ויודע יותר טוב את הסגנון שבו הוא למד בדיוק כמו בשפה. אקח את עצמי כדוגמה, יש לי את היכולת לנגן בבוזוקי כל סגנון וכל קטע מוזיקלי אבל הנגינה הטבעית שלי היא המוזיקה היוונית (כשאני אומר "מוזיקה יוונית" אני מתכוון ספציפית לסגנונות המוזיקליים שמאפיינים את התרבות היוונית). אני יודע ומכיר לעומק את התרבות, הסולמות והמודוסים היווניים ויש לי את היכולת לאלתר ולהלחין. אני גם מרגיש ושומע באי טבעיות בעיקר במוסיקאים ובנגני בוזוקי בישראל שמנגנים "יוונית" בשבילי זו לא באמת היוונית שאני מכיר ויודע. זה בדיוק כמו בשפה, אם לדוגמה יבוא אלינו תייר מארה"ב, גם אם ילמד לדבר עברית עדיין ירגישו במבטא, נכון? זו אחת הסיבות שלא תראו אותי מנגן על הבמה מוזיקה מזרחית או ישראלית, זה כלל לא טבעי בשבילי לנגן בבוזוקי סגנונות כאלה וגם התרבות שונה בשבילי. כך גם להפך לגבי הנגנים והזמרים שמנגנים ושרים יוונית בישראל, לא טבעי להם לעשות זאת. שלא תבינו אותי לא נכון, אין לי שום דבר נגד מוזיקה מזרחית או ישראלית, להפך, אני חושב שאם אנשים מתחברים למוזיקה הזאת וזו התרבות שלהם אז זה דבר נפלא בשבילהם. אני אישית מחובר לתרבות היוונית, ואם תשימו לב זו גם הדרך שאני מוביל את חברת "העולם היווני", לעסוק אך ורק ביוון, בקפריסין היוונית, בתרבות היוונית, בשפה היוונית ובמוזיקה היוונית.

    לשאלתה של שרית, האם הסרט "רמבטיקו" מבוסס על סיפור אמיתי?
    כוונתך, אם העלילה שהייתה בסרט קרתה באמת? צריך לשאול את יוצר הסרט.
    בכל אופן, בכללי אלו היו חייהם של היוונים באותה העת וכך התפתחה תרבות הרבטיקו.
    רק שימו לב בסוף הסרט, איך מראים את כולם רוקדים ושרים בבית הקברות, יוצר הסרט רצה להדגיש בזה שהיוונים משלבים שמחה ועצב וגם שמישהו נפטר שמחים, שרים ונהנים. זה בכלל לא נכון, אני לא יודע למה חושבים כך, הגזימו במחשבה בה יוונים נהנים ושמחים באבל. אני שמעתי באופן אישי על מנהגים וטקסים מסוימים שהיה נהוג בקבירה אבל הם היו עצובים כמו כולם וכלל לא שמחו או נהנו מכך. בכלל העניין של שמחה ועצב אצל היוונים הוא עניין מורכב, אולי בתרבויות אחרות מסתכלים על זה כשילוב של שני הדברים אבל זה כלל לא. לרוב, הרגש בלב נשאר אותו הדבר גם אם לאחרים זה נשמע לשמחה והנאה.

    בברכה, המוסיקאי ונגן הבוזוקי,
    יוסי אהרון

    בתגובה ל: חג חנוכה שמח #9651
    יוסי אהרון
    מנהל בפורום

    חג חנוכה שמח לכל הגולשים!

    בתגובה ל: כמה מילים ביוונית #9643
    יוסי אהרון
    מנהל בפורום

    תרגמתי לבקשת שרית את המילים לעברית:
    Katigoro – קאטיגורו – להאשים
    Ipofero – איפופרו – לסבול
    Pistepsa – פיסטפסה – להאמין
    Piso – פיסו – אחורה, מאחור
    Kindynos – קינדינוס – סכנה
    Skorpas – סקורפאס – מפוזר, לפזר
    Xorismos – חוריזמוס – פרדה
    Zilevo – זילבו – מקנא, לקנא
    Mazepse – מזפסה – לקחת, לאסוף
    Klapsis – קלפסיס – לבכות

    תהנו! 🙂

    בתגובה ל: חנות המוצרים המקוונת של העולם היווני #9568
    יוסי אהרון
    מנהל בפורום

    תוכלו להזמין את מוצרי החנות גם דרך מוקד ההזמנות הטלפוני שלנו: 04-6796240, אנו מכבדים את כל סוגי כרטיסי האשראי

    בתגובה ל: העולם היווני גם בפייסבוק #9606
    יוסי אהרון
    מנהל בפורום

    אנו שמחים להודיע כי בזמן קצר יחסית הצטרפו לעמוד הרשמי שלנו בפייסבוק מעל ל 100 אוהדים,
    אנו מודים לכולם ושמחים על הקהילה הגדולה! זוהי קהילת המוזיקה היוונית הגדולה בישראל!
    בין האוהדים: דורון מירן (אח של סטלוס), שיקו חייק, שלומי ניסן, נגני הבוזוקי אליקו ואריס ועוד…
    המשיכו להפיץ ולספר לחברים על האתר, ובכך עזרו לנו להמשיך להתקדם ולהתפתח.

    בתגובה ל: שידור ישיר של המרתון בערוץ skai #9624
    יוסי אהרון
    מנהל בפורום

    תודה על העדכון!

    בתגובה ל: מחפשת מילים לשיר ורדיאזי של קזנג''ידיס #9623
    יוסי אהרון
    מנהל בפורום

    שלום טליס,
    ביקשו ממני בעבר בפורום ותרגמתי כבר את השיר לעברית, הנה קישור להודעה:
    תרגום לשיר "ורדיאזי" של סטליוס קזנג''ידיס

    בתגובה ל: מבקש תרגום ל apo tin ali #9618
    יוסי אהרון
    מנהל בפורום

    שלום מומו,
    הפירוש בעברית ל "Apo Tin Alli" (ביוונית: "από την άλλη") תלוי בהקשר למשפט בו הוא מופיע.
    אני יודע את משמעותו אבל קשה לי לכתוב או לחשוב על פירוש מדוייק לשפה העברית ללא הקשר בתוך משפט.
    תרגומו המילולי "על ידי האחר", "מתוך האחר". לפעמים מתייחס לניגוד: "משהו אחר", "כיוון אחר", "הפוך", "צד שני".

    בתגובה ל: מה ההבדל בין המשפטים #9616
    יוסי אהרון
    מנהל בפורום

    שלום מומו,
    אכן יש הבדל בין שני המשפטים, ניסחת את המשפטים בצורה שגויה.
    כתבתי את המשפטים באופן הנכון: (שים לב להבדל – נאמר אחרת)

    Thelo Na Pao = Θέλω να πάω = אני רוצה ללכת …
    Thelo Na Fao = Θέλω να φάω = אני רוצה לאכול …

    בתגובה ל: פירוש המילה KRATA #9614
    יוסי אהרון
    מנהל בפורום

    שלום שרית,
    פירוש המילה "Krata" (ביוונית: "κρατα") הוא להחזיק, לאחוז, לתפוס.

    Krata = להחזיק, לאחוז

    בתגובה ל: פירוש המילה ETSI #9611
    יוסי אהרון
    מנהל בפורום

    ברצוני להוסיף להודעה שכתבה גלית.
    המילה "Etsi" (ביוונית: "Έτσι") פירושה בעברית: כך, ככה, כזה, כמו זה.

    Etsi = ככה, כך, כזה

    בתגובה ל: גמר חתימה טובה #9607
    יוסי אהרון
    מנהל בפורום

    גמר חתימה טובה לכולם!

מוצגות 15 תגובות – 151 עד 165 (מתוך 439 סה״כ)